מ"חוכמת ההמונים" ל"קבוצה החכמה"
מאת: אלעד אמיר
בהיבטים של קבלת החלטות ופתרון בעיות, קבוצה של אנשים בעלי ידע רלוונטי הינה "חכמה" יותר מהמומחה הגדול ביותר שנכלל בה. רעיון זה, שנודע בשם "חוכמת ההמונים", תופס תאוצה בשנים האחרונות, ועתיד להיות מיושם בהקשרים עסקיים וחברתיים רבים.
התפשטות רשת האינטרנט, והגלישה ברוחב פס הולך וגדל, תרמו לחיזוק רעיון "חוכמת ההמונים", היות שהרשת אפשרה היווצרות של קהילות מסוגים שונים. שלושה שלבים בהתפתחות הקהילות המקוונות סללו את הדרך ליישומים העסקיים והחברתיים של "חוכמת ההמונים", בצורתה כיום.
שלב ראשון: הפצת תוכן
תחילה נוצרו ברשת קהילות של גולשים, שהפיצו בינם לבין עצמם תכנים, על בסיס עניין משותף. אחת הדוגמאות לכך הנה אתרים להעברת קבצי וידאו, שהמפורסם ביניהם הנו האתר יו-טיוב. ההתקשרות בין חברי הקהילה לא יצרה בשלב זה תובנות משותפות כלשהן. חברי הקהילה היוו ערוץ להעברת אינפורמציה, היות שרובם לא ייצרו אלא רק הפיצו תוכן, ולכל היותר דרגו את איכותו. אולם, עצם היווצרות המושג "קהילה" באינטרנט היווה נקודת ציון משמעותית.
שלב שני: שיתוף ידע
עם התפתחות הקהילות ברשת נוצרו קבוצות שכל אחד מחבריהן ייצר תוכן או סיפק אינפורמציה ותשובות בתחום מסוים. ה"בלוגים" הנם דוגמא לפעילות של שיתוף ידע המאפיינת שלב זה. חברי הקהילה ייצרו תוכן על בסיס ידע או ניסיון שרכשו. הידע והניסיון היוו את הבסיס לקיומה ולהתפתחותה של הקהילה.
שלב שלישי: תוכן שיתופי
בהמשך הדרך החלו חברי הקהילה לייצר תכנים באופן משותף. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הנה הקהילה שנוצרה סביב בנייתה של האנציקלופדיה האינטרנטית 'ויקיפדיה'. להבדיל משלבים אחרים בהתפתחות הקהילה המקוונת, בהם תוכן וידע הועברו מיד ליד בקהילה, לראשונה החלה הקהילה לייצר תוכן שיתופי. התכנים המשותפים נוצרו באופן הדרגתי, ואיכותם השתפרה בצורה מתמדת, הודות לידע וליצירתיות שתרם כל חבר בקהילה. דוגמא נוספת לכך הן קהילות ה'קוד הפתוח', כאשר הבולטות ביותר הן אלה שפיתחו את שרת האינטרנט 'אפאצי' ואת מערכת ההפעלה 'לינוקס'.
שלושת שלבי ההתפתחות של הקהילות ברשת הוו, כאמור, בסיס להיווצרות יישומים של "חוכמת ההמונים". תהליך הביזור, המתרחש בתעשיית המדיה הכתובה והמקוונת הנו דוגמא חברתית ליישום "חכמת ההמונים". חברות המדיה אינן יכולות להתעלם כיום מתכני הקהל, המתפרסמים למשל בבלוגים ובטוקבקים. בנוסף לכך, מתפתחים כיום, במקביל למדיה המסורתית, עיתונים וכתבי עת המבוססים לגמרי על תוכן שיוצרים הגולשים.
"חוכמת ההמונים" מייצרת תכני אקטואליה, בנושאי פוליטיקה, כלכלה, חברה ועוד. בנושאים אלו הציבור שמייצר תוכן הינו בעל ידע רלוונטי, וכמו כן, בעל מאפיינים שונים. הידע והשוני הנם שני תנאים הכרחיים להתפתחות קבוצה "חכמה" יותר, לעומת מומחה יחיד. בהעדר ידע, כל תחזית או החלטה שהקבוצה תייצר תהיה אקראית ובהכרח לא תואמת למציאות. בהעדר שוני, לא תתרחש אינטראקציה בין זוויות ראיה שונות ופיסות אינפורמציה משלימות, וכתוצאה מכך התחזית או ההחלטה שהקבוצה תייצר תהיה פחות איכותית.
המהפכה: תכני "הקבוצה החכמה"
גבולות ארגוני המדיה מיטשטשים, וההמונים הופכים בהדרגה לכותבים חיצוניים, הפועלים לצד צוות הכותבים המסורתי. העתקת מגמה זו לסקטורים עסקיים אחרים עתידה לחולל מהפיכה. אולם כאמור, התנאי לכך הנו קיומם של ידע ושוני בקרב קבוצה חיצונית לארגון. בעוד שתכני המדיה "מדברים" אל כולנו, תחומי העיסוק של ארגונים הינם צרים יותר, ועל כן תנאי הידע והשוני הופכים למאתגרים יותר. לכן, בהקשר הארגוני נדרש יישום אחר ל"חכמת ההמונים".
היישום המהפכני הנו בנייה ושימור של "קבוצות חכמות". "הקבוצה החכמה" הנה חיצונית לארגון, אך בעלת ידע רלוונטי על הסביבה שבה הארגון פועל. "קבוצה חכמה" יכולה, למשל, לכלול לקוחות או ספקים של ארגון. הרכב הקבוצה מאנשים חיצוניים לארגון מבטיח גם כי תנאי השוני יתקיים בה.
ניתן להרכיב "קבוצות חכמות" כתת-קבוצות של "ההמונים". בחירת חברי "הקבוצה החכמה" מבוססת על הפגנת ידע בעולם התוכן הרלוונטי לארגון. אחת השיטות לזיהוי חברים פוטנציאליים בעלי ידע רלוונטי הנה באמצעות "שווקי חיזוי ומידע". בשיטה זו "סוחרים" בעמדות, ממש כמו שסוחרים במניות. העמדה הקבוצתית, ולמעשה כל הידע של חברי הקבוצה, משתקף ברמות המחירים המתקבלות במסחר, ובתחזיות הנגזרת מהן. רמות המחירים יכולות להשתנות בעקבות ידע חדש המצוי בידי חלק מחברי הקבוצה.
במהלך המסחר מדורגים חברי הקבוצה, על פי היכולת שהפגינו בזירת המסחר. "הקבוצה החכמה" הנה קבוצת בעלי הדירוג הגבוה, בעולם התוכן הרלוונטי לארגון. קבוצה זו עשויה להשתתף בזירות מסחר מובחרות, שתוצאותיהן ישמשו בתהליכי קבלת ההחלטות של הארגון. כך יוכלו הארגונים המובילים של המחר לממש את הידע והתובנות, שמגיעים מחוץ לארגון, היום.
אלעד אמיר (B.Sc, MBA) הנו מנכ"ל SpyTheNet, המתמחה בפיתוח מערכות לכריית מידע, לרבות תוכן גולשים, וניתוחו, מרשת האינטרנט, לטובת ניטור מותג ומחקרי שוק.
http://www.SpyTheNet.co.il
מאת: אלעד אמיר
בהיבטים של קבלת החלטות ופתרון בעיות, קבוצה של אנשים בעלי ידע רלוונטי הינה "חכמה" יותר מהמומחה הגדול ביותר שנכלל בה. רעיון זה, שנודע בשם "חוכמת ההמונים", תופס תאוצה בשנים האחרונות, ועתיד להיות מיושם בהקשרים עסקיים וחברתיים רבים.
התפשטות רשת האינטרנט, והגלישה ברוחב פס הולך וגדל, תרמו לחיזוק רעיון "חוכמת ההמונים", היות שהרשת אפשרה היווצרות של קהילות מסוגים שונים. שלושה שלבים בהתפתחות הקהילות המקוונות סללו את הדרך ליישומים העסקיים והחברתיים של "חוכמת ההמונים", בצורתה כיום.
שלב ראשון: הפצת תוכן
תחילה נוצרו ברשת קהילות של גולשים, שהפיצו בינם לבין עצמם תכנים, על בסיס עניין משותף. אחת הדוגמאות לכך הנה אתרים להעברת קבצי וידאו, שהמפורסם ביניהם הנו האתר יו-טיוב. ההתקשרות בין חברי הקהילה לא יצרה בשלב זה תובנות משותפות כלשהן. חברי הקהילה היוו ערוץ להעברת אינפורמציה, היות שרובם לא ייצרו אלא רק הפיצו תוכן, ולכל היותר דרגו את איכותו. אולם, עצם היווצרות המושג "קהילה" באינטרנט היווה נקודת ציון משמעותית.
שלב שני: שיתוף ידע
עם התפתחות הקהילות ברשת נוצרו קבוצות שכל אחד מחבריהן ייצר תוכן או סיפק אינפורמציה ותשובות בתחום מסוים. ה"בלוגים" הנם דוגמא לפעילות של שיתוף ידע המאפיינת שלב זה. חברי הקהילה ייצרו תוכן על בסיס ידע או ניסיון שרכשו. הידע והניסיון היוו את הבסיס לקיומה ולהתפתחותה של הקהילה.
שלב שלישי: תוכן שיתופי
בהמשך הדרך החלו חברי הקהילה לייצר תכנים באופן משותף. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הנה הקהילה שנוצרה סביב בנייתה של האנציקלופדיה האינטרנטית 'ויקיפדיה'. להבדיל משלבים אחרים בהתפתחות הקהילה המקוונת, בהם תוכן וידע הועברו מיד ליד בקהילה, לראשונה החלה הקהילה לייצר תוכן שיתופי. התכנים המשותפים נוצרו באופן הדרגתי, ואיכותם השתפרה בצורה מתמדת, הודות לידע וליצירתיות שתרם כל חבר בקהילה. דוגמא נוספת לכך הן קהילות ה'קוד הפתוח', כאשר הבולטות ביותר הן אלה שפיתחו את שרת האינטרנט 'אפאצי' ואת מערכת ההפעלה 'לינוקס'.
שלושת שלבי ההתפתחות של הקהילות ברשת הוו, כאמור, בסיס להיווצרות יישומים של "חוכמת ההמונים". תהליך הביזור, המתרחש בתעשיית המדיה הכתובה והמקוונת הנו דוגמא חברתית ליישום "חכמת ההמונים". חברות המדיה אינן יכולות להתעלם כיום מתכני הקהל, המתפרסמים למשל בבלוגים ובטוקבקים. בנוסף לכך, מתפתחים כיום, במקביל למדיה המסורתית, עיתונים וכתבי עת המבוססים לגמרי על תוכן שיוצרים הגולשים.
"חוכמת ההמונים" מייצרת תכני אקטואליה, בנושאי פוליטיקה, כלכלה, חברה ועוד. בנושאים אלו הציבור שמייצר תוכן הינו בעל ידע רלוונטי, וכמו כן, בעל מאפיינים שונים. הידע והשוני הנם שני תנאים הכרחיים להתפתחות קבוצה "חכמה" יותר, לעומת מומחה יחיד. בהעדר ידע, כל תחזית או החלטה שהקבוצה תייצר תהיה אקראית ובהכרח לא תואמת למציאות. בהעדר שוני, לא תתרחש אינטראקציה בין זוויות ראיה שונות ופיסות אינפורמציה משלימות, וכתוצאה מכך התחזית או ההחלטה שהקבוצה תייצר תהיה פחות איכותית.
המהפכה: תכני "הקבוצה החכמה"
גבולות ארגוני המדיה מיטשטשים, וההמונים הופכים בהדרגה לכותבים חיצוניים, הפועלים לצד צוות הכותבים המסורתי. העתקת מגמה זו לסקטורים עסקיים אחרים עתידה לחולל מהפיכה. אולם כאמור, התנאי לכך הנו קיומם של ידע ושוני בקרב קבוצה חיצונית לארגון. בעוד שתכני המדיה "מדברים" אל כולנו, תחומי העיסוק של ארגונים הינם צרים יותר, ועל כן תנאי הידע והשוני הופכים למאתגרים יותר. לכן, בהקשר הארגוני נדרש יישום אחר ל"חכמת ההמונים".
היישום המהפכני הנו בנייה ושימור של "קבוצות חכמות". "הקבוצה החכמה" הנה חיצונית לארגון, אך בעלת ידע רלוונטי על הסביבה שבה הארגון פועל. "קבוצה חכמה" יכולה, למשל, לכלול לקוחות או ספקים של ארגון. הרכב הקבוצה מאנשים חיצוניים לארגון מבטיח גם כי תנאי השוני יתקיים בה.
ניתן להרכיב "קבוצות חכמות" כתת-קבוצות של "ההמונים". בחירת חברי "הקבוצה החכמה" מבוססת על הפגנת ידע בעולם התוכן הרלוונטי לארגון. אחת השיטות לזיהוי חברים פוטנציאליים בעלי ידע רלוונטי הנה באמצעות "שווקי חיזוי ומידע". בשיטה זו "סוחרים" בעמדות, ממש כמו שסוחרים במניות. העמדה הקבוצתית, ולמעשה כל הידע של חברי הקבוצה, משתקף ברמות המחירים המתקבלות במסחר, ובתחזיות הנגזרת מהן. רמות המחירים יכולות להשתנות בעקבות ידע חדש המצוי בידי חלק מחברי הקבוצה.
במהלך המסחר מדורגים חברי הקבוצה, על פי היכולת שהפגינו בזירת המסחר. "הקבוצה החכמה" הנה קבוצת בעלי הדירוג הגבוה, בעולם התוכן הרלוונטי לארגון. קבוצה זו עשויה להשתתף בזירות מסחר מובחרות, שתוצאותיהן ישמשו בתהליכי קבלת ההחלטות של הארגון. כך יוכלו הארגונים המובילים של המחר לממש את הידע והתובנות, שמגיעים מחוץ לארגון, היום.
אלעד אמיר (B.Sc, MBA) הנו מנכ"ל SpyTheNet, המתמחה בפיתוח מערכות לכריית מידע, לרבות תוכן גולשים, וניתוחו, מרשת האינטרנט, לטובת ניטור מותג ומחקרי שוק.
http://www.SpyTheNet.co.il
אלעד אמיר (B.Sc, MBA) הנו מנכ"ל SpyTheNet, המתמחה בפיתוח מערכות לכריית מידע, בזמן אמת, וניתוחו , מרשת האינטרנט, לטובת ניטור מותג ומחקרי שוק.
לאלעד ניסיון נרחב בניהול עסקי, הובלת פרויקטים בינלאומיים ומגוון תפקידי פיתוח בענף ההיי-טק, בתחומי התוכנה, האחסנה והתקשורת, בין השאר בחברות סייפן ואינפיניון פלאש.
בהשכלתו, אלעד הנו בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ומאסטר במינהל עסקים באוניברסיטת חיפה.
לאלעד ניסיון נרחב בניהול עסקי, הובלת פרויקטים בינלאומיים ומגוון תפקידי פיתוח בענף ההיי-טק, בתחומי התוכנה, האחסנה והתקשורת, בין השאר בחברות סייפן ואינפיניון פלאש.
בהשכלתו, אלעד הנו בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ומאסטר במינהל עסקים באוניברסיטת חיפה.
